ישנם שני סוגים עיקריים של חיישנים שניתן להשתמש בהם למדידת רמות במיכלים או מיכלים: חיישני מכ"ם וחיישנים קוליים. שני הסוגים אומרים לנו כמה חומר יש במיכל, אבל הם פועלים אחרת.
חיישני מפלס מכ"ם
כמות הנוזל שנמצאת במיכל או במיכל אחר (כלומר רמת נוזל גבוהה) נמדדת באמצעות גלים בשילוב עם מכ"ם (בטווחים של ספקטרום גלי מיקרו וגל מילימטר). חיישנים אלו פולטים גלי רדיו הפוגעים במשטח הנוזל וחוזרים לחיישן. על ידי מדידת כמה זמן לוקח לגלים להדהד בחזרה, החיישן יכול לקבוע כמה נוזל יש במיכל.
חיישני רמה אולטראסוניים
חיישני רמה קוליים משתמשים בצליל כדי לקבוע את הרמות. הם פולטים גלי קול בגובה רב, המשקפים את פני הנוזל וחוזרים לחיישן. החיישן יכול לזהות כמה נוזל יש במיכל על ידי מדידת כמה זמן לוקח לגלי הקול לחזור.
מתי כדאי להשתמש במכ"ם לעומת חיישנים אולטראסוניים?
הנה כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון כשמחליטים אם להשתמש במכ"ם או בחיישנים קוליים. ההבדל יהיה באיזה סוג חומר אתה לוקח מדידות. צפיפות נוזלים וסוגי נוזלים ← חיישני רדאר מתאימים ביותר לנוזלים, בעוד שחיישנים קוליים יעילים ביותר עם מוצקים.
שיקול נוסף הוא המרחק של החיישן מהחומר. חיישני רדאר יכולים לחוש רחוק יותר מחיישנים קוליים, מה שהופך אותם למצוינים עבור טנקים גבוהים.
יתרונות וחסרונות של כל חיישן
לחיישני רדאר יש מספר יתרונות. זוהי בחירה פופולרית מכיוון שהם מאוד מדויקים ואמינים. עם זאת, הם עשויים להיות יקרים יותר ודורשים טיפול רב יותר.
חיישנים אולטראסוניים מוניטורים זולים וקלים להתקנה. הם שימושיים גם לנוזלים ומוצקים, וזה נהדר. אבל הם עשויים להיות פחות מדויקים מחיישני רדאר, במיוחד בתנאים מאתגרים.
מסקנות
לסיכום, מכ"ם ואולטרסוני מצלמה לחיישני רמה יש יתרונות וחסרונות. כשאתה בוחר אחד, שים לב למה אתה מודד, כמה רחוק החיישן עומד להיות, הסביבה ועד כמה מדויק אתה צריך שהמדידות שלך יהיו. אלה רק כמה דברים שצריך לחשוב עליהם כשאתה בוחר חיישן לעצמך.